כללי
סיכום הרצאה של מיכל יערון – פסיכולוגית ספורט
סיכום הרצאה של מיכל יערון – פסיכולוגית ספורט
ספורט תחרותי, ההתמודדות עם כישלון המאמן וההורים כדמויות מפתח
התמודדות עם קשיים ואי הצלחה
"כישלונות" בספורט הם חלק בלתי נפרד מההצלחה.
הערכים בספורט הם מאוד מוחלטים , ניצחון או הפסד. אין אמצע , אי לכך נאלץ הספורטאי להיפגש עם מצבים רגשיים אותם הוא משתדל למנוע בחיי היום יום בכמות רבה וכואבת. התחושה הקשה המלווה את חוסר ההצלחה מפעפעת אט אט פנימה, והספורטאי אינו מצליח לבנות חוסן רגשי ולהתמודד עם הרגשות השליליים הפוקדים אותו. הוא מוצא עצמו נפגע יותר מאשר נהנה, עובדה שפירושה המעשי פרישה מעולם הספורט.
בשיחות עם ספורטאים עולה שוב ושוב מרכיב ההנאה, שהוא מרכיב מרכזי במוכנות שלהם להתמודד עם קשיים בתוך עולם הספורט. כשאתה שואל את הספורטאי מה גורם לו הנאה, לרוב הוא משיב תחושת ההצלחה , הצלחה לאו דווקא מזכייה באליפות. אלא מעצם העובדה שעמד במשימה , שהצליח לחוות את עצמו כבעל יכולת גבוהה יותר . תחושת ההצלחה – הנאה הזו , ראוי שתמשיך ללוות את הספורטאי על אף ההפסדים הצפויים לו. המאמצים הרבים של כל ספורטאי צרכים להיות מחוברים להצלחותיו וגם לכישלונותיו , כדי שיפנים את העובדה שגם כישלון, הוא עוד תחנה בדרכו מעלה. מותר לספורטאי להפסיד , אבל אסור לפחד מההפסד מי שמפחד מכישלון , מנסה להימנע מההתמודדות באמצעות תירוצים שונים כמו מחלה או פציעה.
תפקיד הסביבה: חברים לקבוצה , המאמן , והמשפחה הוא לעזור לספורטאי להתמודד עם חווית אי ההצלחה.
המאמן
תפקיד המאמן אינו רק ללמד טכניקה, טקטיקה או כושר גופני – אלא גם לסייע לספורטאי לקום אחרי כישלון וללמדו להתמודד עם חווית אי ההצלחה.
לא פעם כששואלים ספורטאי בוגר מי היה המאמן שהשפיע עליו יותר מאחרים , מתברר שהיה זה המאמן שלו בצעירותו, לא המקצועיות וגם לא אותו הידע של המאמן השפיעה על דרכו של הצעיר כספורטאי לעתיד אלא אישיותו , ואכן זהו התפקיד החשוב ביותר של המאמן בדרכו של הספורטאי לפסגה.
בכדורסל צרך להיות ברור שלהחטיא זה חלק מהמשחק, שחקן כדורסל שמשיג 15-20 נקודות במשחק קולע בדרך כלל לא יותר מ- 30-40% מכל הזריקות שלו לסל. כלומר הוא מחטיא יותר מאשר הוא קולע, פירושו של דבר , שחוסר הצלחה הוא חלק בלתי נפרד מהצלחה.
ההורים
כדי שהמאמן יצליח בתפקידו הוא צריך את סיוע ההורים, עליהם לתמוך בילדים בעת כישלון ויחד עם זאת לתת למאמן בלעדיות בהיבט המקצועי. במידה וההורה אינו מעריך את המאמן כאישיות חינוכית או מקצועית עליו להוציא את הילד מהמסגרת באופן מיידי.
בדומה ובשונה מהמאמן להורים תפקיד מרכזי בהתפתחותו של הספורטאי ולא רק כשירות הסעות או במימון הפעילות. תפקידם חשוב לעין ערוך ולעיתים קרובות ההורה תוהה מהו.
ההורה לעיתים מתנהג כאילו הוא המאמן – מעיר הערות, נוזף, משמיע ביקורת על המאמן באוזני הילד ולעיתים מתנהג כאילו הוא הספורטאי – שמח בעת ניצחון וחש תסכול בעת כישלון. במקום להתבלבל בתפקידים עליו לשמש תפקיד חשוב : הורה , תפקיד זה מצריך ממנו לדעת להכיל הן את רגעי השיא והן את תחושות הכישלון, ללמד את ילדו שחוסר ההצלחה הוא חלק בלתי נפרד מההצלחה עצמה . במקום לנזוף בילדם לאחר הפסד על ההורים לתמוך בו לתת לכישלון את המשקל הראוי ולעזור לו לא לאבד פרופורציה. עליהם לעזור לילדם להאמין בעצמו ולתת לו את התחושה שהם לצידו, מאמינים בו וביכולתו תוך הדגשת תפקידו של הכישלון בדרך להצלחה. ההורה צריך לעזור לילד להתמודד הן דרך קבלת כישלונותיו של הילד והן על ידי דוגמא אישית מחייו שלו. אם כישלון הוא חלק בלתי נפרד מהחיים וההורים משתפים את ילדם בתחושה שלהם ובדרכי ההתמודדות שלהם עם כישלונותיהם הפרטיים, דרך זאת הילד לומד לחיות בשלום עם כישלונותיו שלו ולהתמודד איתם.
זכרו, WINNER – הוא אדם שהרצון שלו לנצח גבוה מהפחד שלו להיכשל, כלומר הוא לא פוחד להיכשל, הוא שונא להיכשל ולכן יוכל באם יהיו לו כלים רגשיים לכך , להתגבר על כישלונות ולהתמיד בדרך להצלחה , לכם ההורים תפקיד חשוב בכך.
