כתבות בנושא חינוך

לא "רק בשביל הכיף"

פיתוח היכולות המוטוריות בגיל הרך

חנה גרדשטיין – רכזת פדגוגית באגף הגיל הרך במתנ"ס

עליזה כהן-נעם – גננת ומאמנת אישית

בהמשך לשתי הכתבות הקודמות בנושא ההכנה לכתה א', אנו רוצות להתמקד הפעם בתחום של המוכנות המוטורית, שבדרך כלל קצת "מקופח" אצל הורים בהקשר של ההכנה לבית הספר, וניצב לרוב במקום משני לעומת ההתייחסות שלהם לתחומים אחרים, ובעיקר לתחום הקוגניטיבי.

אם יש התייחסות כלשהי של הורים לתחום המוטורי היא בדרך כלל מסתכמת בכך שהם בודקים את צורת אחיזת העפרון של הילד ואת היכולת שלו להעתיק אותיות, אולם בפועל מדובר בתחום הרבה יותר רחב ומשמעותי בהקשר של ההכנה לבית הספר.

כדי שילד שמגיע לכתה א' יוכל להתמודד עם המטלות הבסיסיות העומדות בפניו הוא צריך להיות בעל יכולות מוטוריות שמורכבות גם ממוטוריקה גסה וגם ממוטוריקה עדינה. הוא צריך בין היתר להיות מסוגל מבחינת חוזק השרירים שלו לשאת ילקוט, להיות בעל שליטה נכונה בשווי המשקל ובעל חגורת כתפיים חזקה מספיק לצורך ישיבה זקופה וממושכת על כסא, הוא נדרש לאחיזת עיפרון תקינה, לקואורדינציה וליכולת התארגנות כללית של הגוף, לתאום בין העין ליד, להתמצאות במרחב וליכולת לתכנון תנועה, וליכולת לחצות קו אמצע בין השאר כדי לכתוב אותיות בעלות קוים אלכסוניים כמו האות א'.

בעבר ציינו שההכנה לבית הספר מתחילה בגיל מאד צעיר, והקביעה הזו בהחלט נכונה גם לגבי ההתפתחות המוטורית. לצורך העניין אפשר לקחת כדוגמא את העובדה שתינוק שמרגילים אותו בשעות הערות לשכב על הבטן לומד להרים את ראשו ובכך מחזק את חגורת הכתפיים, וכשהוא שוכב על הבטן ומושיט את ידיו קדימה כדי להגיע למשחקים ולאחוז בהם הוא מחזק את שריריו ומפתח את הקואורדינציה ואת התאום בין היד לעין .

מדוגמא זו ניתן להבין שאכן כבר בגיל הינקות המוקדמת ההתייחסות לצרכים הנוגעים להתפתחות המוטורית היא בעלת השפעה עתידית על רמת המוכנות של הילד לבית הספר, ואנו רוצות לפרט כאן מגוון של הצעות שונות לפעילויות זמינות שתורמות לפיתוח היכולות המוטוריות.

חשוב לנו מאד להדגיש שאמנם אפשר לרשום את הילדים לחוגי ספורט שונים ולקחת אותם למרכזי משחקים מפוארים ולהפעלות שונות שכרוכות בהוצאות כספיות ניכרות, אולם באופן בסיסי על מנת לטפח את היכולות המוטוריות שלהם נחוצות בעיקר הבנה של חשיבות הנושא, ומודעות לאפשרויות הרבות הקיימות בתחום הזה בחיי היום יום בסביבתו הקרובה של הילד.

האפשרויות האלו כוללות בין השאר: משחקים שונים שמבוססים על ריצה, קפיצה ודילוגים, מגוון משחקי כדור למיניהם, עבודות יצירה שכוללות גזירה, ציור, צביעה במכחולים, צביעה בצבעי ידיים ולישה של בצק ופלסטלינה, משחקים שונים כמו לגו, השחלות של חרוזים והרכבת פאזלים, שחיה, רכיבה על אופניים, שימוש במגוון מתקני משחק בגן השעשועים כמו מגלשות וסולמות למיניהם, וסוגים שונים של פעילויות יום יומיות כמו לבישת בגדים, פתיחה וסגירה של קופסאות עם מכסים מסוגים שונים, פתיחה של שקיות חטיפים, קילוף וסחיטה של פירות הדר, עזרה (בזהירות...) בחיתוך ירקות לסלט וכו'.

לילדים יש צורך פנימי מולד בתנועה, וטיפוח הדחף הטבעי הזה מגיל הינקות עונה על צרכים התפתחותיים של הילד, ויחד עם זאת גם גורם לו הנאה מרובה ומחזק את הביטחון העצמי שלו. חשוב מאד על כן לשמר ולטפח את הדחף הראשוני הזה של הילדים, ולא לתת לו לדעוך בישיבה מול המסכים השונים של המחשבים, הטלוויזיה והסמארטפונים למיניהן.

קיימים לעתים אצל ילדים עיכובים התפתחותיים שונים בתחום המוטורי שעליהם ניתן לקבל מענה בטיפולים של ריפוי בעיסוק, אולם ככל שלילד יהיו החל מגיל הינקות יותר הזדמנויות יום יומיות זמינות מאתגרות ומגוונות להתנועע, יגדל הסיכוי לכך שההתפתחות המוטורית שלו תהיה תקינה, ושבבוא היום הוא יהיה מוכן לכתה א' ללא צורך בעזרה מיוחדת.

אז כהורים חשוב לזכור שפעילויות כמו משחקי כדור וטיפוס על המתקנים שבגן השעשועים השכונתי הם לא "רק בשביל הכיף" אלא בעלי ערך רב מאד מבחינה התפתחותית, ושמעבר להנאה הרבה הגלומה בהם, החשיבות שלהם לצורך ההכנה לבית הספר לא פחותה מהחשיבות של נושאים כמו פיתוח התפיסה החשבונית או הכרת האותיות.



לתגובות:

gradhana@gmail.com

alysa.imun@gmail.com

ניתן לקרוא את הכתבות שאנו כותבות במדור הגיל הרך באתר האינטרנט של מתנ"ס בית הכרם.