נוכחים: הילה רונן דבי- יו"ר , דני טאובר, נילי רונן לוי, מיכל כרמלי, ליאת סיקרון, ששון שבו, תמיר ניר, גילת ספייב ,דורית שטרית.
לא נוכחים: יפעת אורן, עדית ג'אנה, דניאל שוקרון, חני אמסלם, מלי דורון.
נוכחים שאינם חברי הנהלה: הילה בר הוייזמן, יעקב פולק – ועדת ביקורת
רוני ישראלי (רו"ח), נעמי סלינג'ר (מנהלת כספים), שי הופמן (מנכ"ל), דניאלה ברונשטיין (עו"ק)
נוכחים שיצאו לפני סיום הפגישה - נילי (20:45), מיכל (21:15)
על סדר היום:
19:30-20:00 אישור דוחות כספיים שנת 2023
20:00-20:05 אישור רואה חשבון שנת 2024
20:05-20:15 אישור פרוטוקולים
20:15-21:30 קירוי בגין: עדכון פעולות ההנהלה
21:30 סיכום ושונות
1. אישור דוחות כספיים שנת 2023
תקציב – הוצג דו"ח כספי ע"י רואה החשבון רוני ישראלי לשנת 2023, שהסתיימו ב 31.12.23 בהתאם לכללי חשבונאות מקובלים, לרבות יתרות המתנ"ס נכון ליום 31.12.23 בחצות הלילה. עולה מתוך הדוחות שהמימון העצמי של המנהל הקהילתי בשיעור מאוד גבוה (70%), מה שאומר שהמנהל עצמאי ואינו תלוי.
השנה הסתיימה בצורה טובה והמנהל הקהילתי למרות השיפוץ והמלחמה נמצא מבחינה כלכלית במצב טוב.
נעמי, מנהלת החשבונות ומחלקת הכספים קבלו תשבוחות מרואה החשבון שעובד עם מנהלים קהילתיים מקבילים - על העבודה שלהם בעניין, הסדר והדיוק.
ועדת ביקורת: ביקשה שחלק מהכסף יישאר בפיקדון כדי לכסות את מרבית ההפרשה לפיצויים /של עובדים ותיקים לפני חוק הפנסיה (במידה ושולחים את כולם הביתה מחר בבוקר).הרעיון לשים בפיקדון את הכספים האלה על מנת שהם לא ייכנסו לשוטף.
חברי הנהלת המנהל אישרו פה אחד את ההמלצת הועעדה להעביר כ 300,000 ₪ לפיקדון.
חברי הנהלת המנהל אישרו פה אחד את אישור הדוח השנתי הכספי והמילולי לשנת 2023.
2. אישור רואה חשבון שנת 2024:
לאור שביעות הרצון מעבודתו של רואה החשבון רוני ישראלי, גם ביחס לממשק מול צוות המנהל ולאור ניסיונו רב השנים בעבודה מול מנהלים קהילתיים מקבילים ובדגש בהיכרות עם מינהל קהילתי בית הכרם,
הוחלט ואושר פה אחד לאשר את רואה החשבון רוני ישראלי לשנת 2024 כרואה החשבון של המינהל הקהילתי.
3. אישורי פרוטוקולים
פרוטוקול ישיבת ההנהלה מתאריך 1.5.24 אושר בוואטסאפ. הצביעו בעד: הילה רונן דני, דני טאובר, תמיר ניר, ליאת סיקרון, נילי רונן לוי, דורית שטרית, מיכל כהן כרמלי, דניאל שוקרון, גילת ספייב לביא, חני אמסלם.
נגד – עדית גאנה
פרוטוקל ועדת הכספים מתאריך 1.5.24 אושר פה אחד
פרוטוקול וועדת הכספים מתאריך 2.6.24 אושר פה אחד
הערה לגבי פרוטוקולים של ישיבות ההנהלה: הפרוטוקול הוא סיכום הישיבה ואינו תמלול של מילה במילה. במידה וחברת הנהלה מעוניין שציטוט שלם שלו יובא בפרוטוקול עליו לבקש מפורשות.
כמו כן, מנכ"ל המינהל ביקש לשנות את פרוטוקול מתאריך הישיבה הקודם (1.5.24) לפי בקשת עדית גאנה
הוחלט לצרף את התגובה של דני טאובר לשאלתה של עדית ג'אנה בעניין קידום הפגנות כנגד תכנית קירוי בגין.
הוחלט כי הפרוטוקול ישונה בהתאם.
אושר פה אחד.
4. קירוי בגין והכנה לקראת פגישה בלשכת ראש העיר בנושא:
על מנת לשמוע מגוון קולות אודות התכנית, על יתרונותיה וחסרונותיה - לישיבה הצטרפו תושבים ותושבות עם רקע בנושאים תכנוניים, זאת על מנת שההנהלה תוכל להסתייע בידע משמעותי, וכן לבחון אפשרויות נוספות ביחס לתכנית.
הצטרפו לישיבה: שרון אברמסון, אפרים שלאין, מתן כתריאל, ינאי אפלבוים, מיכאל לובלינג.
דברי פתיחה - הילה רונן דבי עדכנה כי נקבעה פגישה עם ראש העיר עקב הגשת ההתנגדויות בשכונה. המהלך המאורגן של המינהל בקול של התנגדות יצר אי נוחות בעיריית ירושלים. מטרת הדיון היא ניסיון להבין מהו הקו האדום סביב התכנית, על מה אפשר להתדיין על מנת לבחון פתרונות, זאת בכדי שנוכל להגיע בגישה של שיתוף ציבור ומשא ומתן, ולא בגישה של לעומתיות - לטובת התושבים והתושבות, ובראייה רחבה של צרכים כלל עירוניים.
דני טאובר יו"ר הוועדה הפיזית – מדגיש שכדאי שלא נגיע לרמת קונקרטיות בישיבה עם העירייה בזמן כל כך קצר, אלא לוודא שיתקבל תהליך משמעותי בנוגע לתכנית, ולכן חושב שכדאי שאם מגיעים עם גישה חיובית רצוי שהקווים יהיו כלליים מספיק כדי לא לסגור את עצמנו עם קווי תכנון שבסוף יפגעו בשכונה. לעניין שיתוף ציבור – צריכים להיזהר שבה מראית עין של שיתופי ציבור תהיה במרכז התכנית.
תמיר ניר – מחזק את השאיפה להגעה להסכמה על תהליך שיתופי ולא התנגדותי
שי הופמן – מבהיר כי משבר הוא הזדמנות. המטרה לא להיכנס לרזולוציות, אלא לבקש לעבוד יחד עם העירייה, המינהל צריך להבהיר שאנו מוכנים לשבת, במקום גישה של התנגדות מוחלטת. אם ראש העיר יראה רצון לשיתוף פעולה הסיכוי שהצוות המקצועי שלו יגיע לשכונה גבוה יותר. ההנהלה כנציגת תושבים והתושבות צריכים להבין מה הם רוצים ורוצות ועם זה לעבוד, כנציגי השכונה.
5. תכנית קירוי בגין – הדעות השונות שעלו בישיבה
שרון אברהמסון: תושבת ותיקה מתגוררת ברחוב שחר ולשעבר חברה בוועדה הפיזית.
חושבת שיש דברים טובים בתכנית למרות שכתושבת גן שחר צפויה להיפגע משטחי ההתארגנות של הבנייה. לא מתנגדת באופן גורף לתכנית שהיא תכנית ארצית. אולם, יש דברים , שלא נתנו עליהם את הדעת ואלו דברים שצריך לדבר עליהם , שכן הם חשובים מעבר לשכונת בית הכרם.
מתחם תע"ש - לפני הדחפור הראשון שיטפלו בשטח ירוק חלופי שיהיה בינתיים (מתחם תע"ש).
חשוב להבין קודם באמת מי יתגורר בבניינים רבי הקומות, למי מיועדים? האם הם קצה קריית הלאום מעבר לבית הכרם? כיצד פותרים את צרכי הציבור ברמת המוסדות כגון בתי ספר וגני ילדים. האם האכלוס הזה ישפיע על בחירות וועד המנהל של השכונה? ציינה שחשוב לדעתה להגביל את המבנים לעד 12 קומות ומזכירה כי התכנית החלה ב 1800 יחידות דיור עד 25 קומות וחושבת שיש הבדל משמעותי בין 20 ל 40 קומות.
עלות הפרויקט ומבני המגורים לאכלוס: הפרויקט דורש מימון גדול – האם יידרשו עוד יחידות בהמשך כדי לממן אותו?
אפרים שלאין: יליד השכונה, יש לו ידע רב בנושא תכנון תשתיות וביצוע פרויקטים ברמה הארצית, יש לו ידע מעולה בהיסטוריה של התכניות בבית הכרם, בסביבה ובהליכי תכנון.
מכיר את התכנית מרגע שהיא נשמעה ברחבי השכונה ומעוניין להתייחס להנחות היסוד של המתכננים, שלא הקשיבו לצרכים של התושבים אלא הנחיתו את התכנית ללא דיאלוג. ציין כי יש בעיות קשות עם הביצוע של הפרויקט, אך יש קווים כללים שאפשר לומר עליהם כן, ואפשר לייצר תכנית חדשה וטובה שתשתלב היטב עם מגמות תכנון ופיתוח בירושלים.
צריך לשקף לראש העיר מה התושבים מרגישים. לבדוק למה התושבים קמו והתנגדו. התכנית כבר הופקדה, והיא בידיים של הועדה המחוזית בשלב זה, ולא בידיים של ראש העיר. ההתנגדויות מכוונות לוועדה המחוזית. אולם, העירייה החלה לעסוק בתכנית כבר ב 2013, אך היא הגיע לשכונה רק שנתיים אחרי. הצוות המתכנן הודיע לתושבים בגישה ללא שיתוף - לא ככה מדברים עם תושבים, וראש העיר צריך להבין את זה.
על מה התכנית אינה עונה - אין נתק עם קריית הלאום. הקו האדום – גן שחר. בנוסף, המתכננים לא מבינים את המשמעות של גן שחר עבור התושבים. כביש בגין היא דרך פרברית ויפה מבחינת עיצוב נופי. מורדות בגין בתכנית הוא אינו שצ"פ הוא טיפול נופי בכלל, המתכננים "משחקים" בייעודי הקרקע. גן שחר הושג אחרי מאבק ציבורי אדיר והוא הישג בלתי רגיל של התושבים. זה שטח ציבורי שהיה חסר, הוא קריטי - תושבים פגשו אחד את השני, והגיעו גם תושבים מבחוץ במיוחד לגן.
כמו כן, התחדשות עירונית באמצעות אכלוס במגדלים, זה לא דבר חדש, עובדה שיש בניות סמוכות מקבילות לתכנית המוצעת בבית הכרם. הבקשה היא קודם כל שידברו עם התושבים והתושבות בעקביות.
מבחינת איכות הסביבה. התכנית בניגוד למה שנאמר לא מטפלת בבעיות איכות סביבה – אין באמת בעיות איכות סביבה כיוון שתחנת הניטור שמוצבת ברחוב שחר לא עובדת בכלל. אם יש בעיות של איכות סביבה, צריך לפעול לפי הכללים כבר עכשיו, ועובדה שלא פעלו. כמו כן, אין בעיות רעש מעוגנות בקריטריונים בכביש. (תושבים שחיים בעיר שומעים גם את הרכבת הקלה, זה לא אומר שיש חריגה ברעש). אם העירייה חושבת שיש מטרד יש אמצעים לטיפול בנושא ללא קירוי באיכות הסביבה, על ידי מחלקת איכות הסביבה ולא התכנון.
שאלות שחשוב לשאול: התכנית כוללת חלק מזרחי, שכונת קריית הלאום, וחלק מערבי שהוא בית הכרם. האם הכוונה של המתכננים זה שהם רוצים שזו תהיה שכונה אחת? מישהו בא לדבר עם המנהל? עם תושבי השכונה? אף אחד לא דיבר עם המנהל הקהילתי ובעייתי להחליט עבור המנהל מה יקרה פה בעוד 10 שנים.
ההצעה המרכזית - צריך לבצע תכנון כולל לבית הכרם, אנחנו ממתינים לפרויקטור, הקפיאו את זה. צריך לייצר תכנית כוללת לשכונת בית הכרם. 45 קומות כרעיון הגיעו בגלל הארובה, אם אין ארובה לא צריך קירוי, ואם לא צריך קירוי התכנית תהיה יותר זולה ופשוטה. המחירים של הדירות צפויים להיות מאוד גבוהים. בנוסף, וכפי שנאמר, התכנית צפויה לגרוס יותר מ 10 מטרים מגן שחר. אנחנו יכולים לבקש שלא יהיה קירוי, לפתח את מתחם תעש עם השטחים הירוקים שמגיעים לנו.
תחבורה וחשיבות החיבור בין רחוב שריבוים לאוניברסיטה – החיבור בין רחוב שריבוים לאוניברסיטה בצד השני חשוב – את זה אפשר לתכנן ולבצע ללא קשר לתכנית. אם הכניסה למכללה לא תהיה דרך רמת הכרם, התושבים כולם יאמרו תודה. אם הכביש יהיה נתיב תחב"צ שמחבר בין יפה נוף לתחנות הרכבת הקלה זה יהיה שירות אדיר לכל תושבי שכונת בית הכרם. לא עשו בתכנית בדיקת היתכנות תחבורתית וזה כשל.
מבחינת דיור –הצעה: לפתוח מחדש תכנון של כל בית הכרם, כך שיתקבלו מאות יחידות דיור, ושגבעת רם תעלה גם בגובה, לרבות מסחר. הקמפוס למשל נשאר ירוק. המגמה היא לדעתי – לעצור את התכנית, נפתח מנהלת, שיהיה שיח פתוח, לא צריך בשביל פיתוח תעסוקה את קירוי בגין. אנחנו לא מתנגדים שיבנו מעבר לבגין, רק שלא יפגעו בגן שחר, ושיוסיפו שטחים פתוחים ירוקים. בואו נתכנן מחדש ואנחנו לא נתווכח עם מה שתעשה מעבר לבגין. אבל בבקשה תגנו על תושבי רחוב שריבוים. החיבור המוצע בתכנית בין שרייבוים לרחוב לייבוביץ (שמשרת בינוי של מרכז מסחרי ומגורים), נכון לעכשיו אם הרחוב יהיה דו סטרי, הוא עשוי להפוך להיות כביש חלופי לחיבור מצומת בייט עד וולפסון, מה שעלול לייצר גם עומס כדרך חליפית בתוך השכונה. רחוב אביזהר נקבע בתב"ע שהוא חד סטרי, כך גם צריך להיות הכביש המקביל הנ"ל.
כשל נוסף - לוקחים לנו שטח ירוק, תפתחו את התכנית ותקראו. החיבורים קיימים כיום, התכנית לא מוסיפה כלום חוץ מהגשר בשרייבוים. קשר וולפסון קיים, חיבור מצפון ללי"דה מקביל לרחוב רבי בנימין וחזון ציון. החיבורים המוצעים בתכנית ייצרו עליות במדרגות. תקראו את התב"ע. לא הוסיפו בכלל מעברים.
מתן כתריאל: חבר בוועדה הפיזית, עובד במחלקה להתחדשות עירונית.
מסכים שהתהליך מול התושבים היה שגוי באופן תהליך הצגת התכנית לתושבים, אך הוא בעד התכנית ככלל. כמוכן טוען שברמת השטח, יש אנשים ששולפים סיסמאות מתוך חוסר הבנה, וכי ניתן להוריד את רמת הלהבות וההתנגדות, לרבות החשש. הנקודות החיוביות והחשובות בתכנית - המצב כיום הוא שמשפחות צעירות לא יכולות לשכור דירה בשכונה, בטח לא לרכוש. התכנית, על מגרעותיה, נותנת פתרון לדור הצעיר שבאמת רוצה להישאר לגור בבית הכרם.
בגין זו אוטוסטרדה שהרסה את הוואדי שבעבר שיחקו בו. התרגלו לזה שלקחו את המקום המופלא הזה, שיש רעש גם אם הוא לא חורג מהתקן, כנ"ל גם לזיהום האויר. הקירוי זה הדבר הכי טוב שיכול לקרות לשכונה הזו. לעניין החשש שבית הכרם תהפוך לאוטוסטרדה מקבילה לבגין – אלו אמירות חסרות שחר שאין להן בסיס, (רחוב שרייבוים הוא רחוב באורך 18 מטר ברמת בית הכרם, עם נתיב אחד לכל כיוון) אמירות שכמו תנועה חוצה או עוברת אין להן אחיזה במציאות - מי שרוצה לנסוע לצפון העיר לא ייסע דרך שכונת בית הכרם, אף אחד לא יעשה את הסיבוב, כי יש את בגין.
לגבי יחידות דיור אפשר עם זה לשחק, והוא מסכים שמגדלים שיהיו באזור אולם הספורט בלי"דה, זה לא משמעותי לשכונה.
מציע גם שכמו שהקמפוס של וייצמן (רחובות) והפארק פתוח בשבת – לבקש שיאפשרו להשתמש בשטח של גבעת רם. ללא גדרות. כמו כן, פתרון המגורים הוא אקסטרא לקירוי, שייצר שצ"פ בסדר גודל של החלק הדרומי של גן סאקר.
בנוסף, התכנית שואפת לסייע לתושבי דיירי רחוב שריבוים עם מסחר, במצב שכיום דייר רחוב שרייבוים צריך לנסוע כדי לקנות חלב במרכז המסחרי. התושבים חייבים מקום מסחר. הערה נוספת: שכונת בית הכרם היא שכונה שהולכים בה המון, אין פה פקקי תנועה אדירים, זאת למשל בהשוואה לשכונות בתל אביב או שכונת רמות בירושלים. כמו כן, לשכונה (בית הכרם הוותיקה, לא רמת בית הכרם) יש חיבוריות טובה – חיבור עתידי של פארק לשכונה, לרבות מתחם תעש, יאפשרו אולי בעתיד גם לאנשים להגיע לעבודה ברגל.
הקווים האדומים – לוודא שלא תהיה פגיעה בגן הגיא וגן שחר בלבד לאורך כל חיי הביצוע - שכן האזורים האלה קריטיים למשפחות צעירות, לילדים וכו. אם לאוכלוסייה לא יהיה שצ"פ בגן שחר היא לא תהיה פה.
ברמת ארובת האוורור - מסכים שצריך שתהיה תחזוקה ציבורית ולא פרטית, ללא שיקולים כלכליים.
הערה – חושב שתבע נפרדת לתע"ש חשובה כדי לא לערבב שמחה בשמחה וכדי שיהיה עוד שטחים פתוחים.
הערת אפרים שלאין לעניין תע"ש בנושא - עבר זמנה של ההחלטה להפוך את תעש לשטח ירוק וכרגע היא לא תקפה, צריך לדרוש את זה.
ינאי אפלבוים: יליד השכונה, אדריכל, עבד במחלקת תכנון עיר ואדריכל העיר.
כתפיסה – פגישה בלשכת ראש העיר צריכה להיות מנוצלת לתכנית חוץ סטטוטורית, מחוץ לתב"ע, שכן מדובר בעולם רחב, מורכב ומאוד אפור. צריך לדרוש קודם שתהיה מנהלת שתקים את השכונה הזו, עם משאבים, כלים וסמכויות בדומה לחברת "עדן" בכניסה לעיר תוך מתן ייצוג לתושבים. בינוי ופיתוח תבע, מפלסים, שבילים, מדרגות. זה שלב קרדינלי ומאוד חשוב, אם יעשו אותו כמו שצריך פרויקט בגין יהפוך למדהים, ואם יעשו טעויות זו תהיה קטסטרופה.
לדוגמא: שלבי הביצוע, שאינם סטטוטורים, הקובעים איפה העבודות, מתי העבודות, צריך לבנות תכנית עבודה בשלבים. לדוגמא: כשבונים רכבת קלה בירושלים יש חלוקה למקטעים ויודעים מתי ומה עושים בכל שלב, לרבות הסדרי תנועה זמניים.
הנושא של תע"ש הוא סופר קרדינלי, זו טעות שלא נכנסה לתוך התכנית, חייבים לוודא שהיא אכן תבוצע, כי המתחם הזה הוא שטח חום (מזוהם בעקבות תעשייה שאינה קיימת עוד). לנקות קרקע זה דבר יקר ומורכב, בטח קרקע שלא מניבה כסף (שצ"פ). בלי קשר לקירוי בגין מתחם תעש הוא פצע בבית הכרם והוא סיבה לכך שבית הכרם ורמת בית הכרם מנותקות.
כביש בגין הוא אוטוסטרדה והוא נתק אורבני כך שגבעת רם ובית הכרם מנותקות, ובכלל הסיבה שבית הכרם מנותקת מהרבה אזורים בעיר.
גובה המגדלים וסוגיות הצפיפות - הילודה בישראל באטרף, אישה חילונית יולדת בממוצע 3.4 ילדים, תהיה צפיפות וגידול אוכלוסייה פי 1.5 תוך עשרים שנה. מדינת ישראל וירושלים יצטמצמו ויצטופפו, היום יש פה מיליון תושבים, בעוד עשרים שנים צריך להכניס חצי מיליון תושבים (כל תל אביב). להתנגד לעצם התכנית בהקשר זה, זו בעיה. המלחמה הזו מזמן אבודה. כמו כן, בירושלים מאושרים היום קרוב למאה מגדלים בגבהים של 18 עד 40 קומות. אין הבדל בין 20 קומות ל 40 ברמה של מה שהולכי הרגל יחוו כשהם ילכו ברחוב.
השיח חייב להיות שיח חוץ סטטוטורי. צריך להתעלם מהתב"ע, ברמה הפרקטית חשובים הדברים שהם אינם – מי מתקצב, מוביל, מנהל את כל התכנית. לדוגמא: בכניסה לעיר יש עובד בשכר במשרה מלאה ועובדים תחתיו, ויש שם 14 אתרי בנייה במקביל והם עובדים בקצב שיא. צריך לצופף כמה שיותר, שכונת בית הכרם לא תסבול מהצפיפות העירונית כמו קריית יובל, גוננים ועוד. הדרך היחידה שבה מצופפים זה הפסקת השימוש ברכב הפרטי, העירייה עושה המון לכיוון הזה, באמצעות עירוב שימושים להפחתת תנועה (מסחר קרוב, שבילי אופניים, רכבות ועוד). העירייה לא תתייחס לנושא הפקקים כמעט כי היא שואפת להפחתה משמעותית בשימוש ברכבים. זה המיינד סט של המתכננים, אז חשוב שבכל התנגדויות נבין מול איזה היגיון והליכים אנחנו עומדים.
קו אדום - סוגיית הארובה קרדינלית לא פחות, אבל זה נושא שראוי להזכיר, כסימבול. פתרון נושא האוורור בפרויקט הזה הוא מהותי, לא פחות מתע"ש. אוורור המנהרה מהותית וחייבים לוודא שהארובה הזו בהחלט תעבוד. אין לזה תקדים בארץ, לא בהיקף ולא בגובה (לאורך קירוי המנהרה המוצעת בתכנית).
נושא חשוב נוסף – פרוגרמתי. השטחים הפתוחים צריכים שיהיו לא שטחים מתים אלא שטחים ציבוריים איכותיים. כמו כן, צרכי ציבור קהילתיים כמו גנים, בתי ספר וכו – חשוב להבין מה קורה בדרך, יעברו 20 ו 30 שנים עד לסיום התכנית וחשוב שלתושבים לאורך הזמן יהיו גני ילדים, בתי ספר נגישים ועוד.
תכנית עבודה של שלביות התכנית וביצוע העבודה – מאוד חשובה.
ליבת שימור וסוגיות מהותיות - הדרישה לתכנית כלל שכונתית תפריע לעירייה לממש תכניות. היינו היום חולמים על תכנית 16 אלף, היום נתגעגע ל 18 קומות בשדרות הרצל. זה לא אפקטיבי. הדרישה הזו צריכה להיות פחות בהיבטים סטטטוריים אלא בהיבטים מהותיים – רשת שבילי הליכה, שדרוג הרחובות, פיתוח השטחים הלא מנוצלים בשכונה. הגדרת מבנים מסוימים בשימור, ליבת שימור (קריית משה ומוסררה הגדירו כליבת שימור). חשוב לתכנן את המרחב הציבורי של השכונה הזו. יש בעיות אקוטיות יותר מבנייני רב קומות והם: שבילי הליכה, אופניים, נטיעת עצים, שיפוצי מדרגות, נגישות ועוד.
חידוד מטרות, שלביות העבודה וביצוע - התכנית עצמה היא נייר וחסרת משמעות אם לא באים לממש אותה ולבוא לממש יש איך, והאיך הוא הסיפור. צריך לחדד את המטרות, לכן האיך (ביצוע) הוא חשוב מאוד. העירייה לדעתי הרימה ידיים מתוכניות כוללניות ויש לה אפס סובלנות לתושבי בית הכרם. המנהל הוא אחד הגורמים שהכי מרגיזים את עולם התכנון בעיריית ירושלים. צריך להיזהר לא להפוך להיות הילד שהופך ל"זאב זאב". לדרוש שיעצרו את התכנית זה לא ריאלי, לדבר על תכנון כל השכונה ביחס לבגין זו גם בעיה.
6. סיכום, ושונות
מיכאל לובלינג, תושב וחבר וועדת תשתיות – ציין שיש פרויקט הלכתיות כלל עירוני בשלבים של מיפוי בשכונות - קריית משה, בית וגן. עיריית ירושלים מעסיקה אדריכלית חשובה רונית מורדוך מנהלת את זה.
הילה רונן דבי – יו"ר – מודה על התגייסות אנשי המקצועתושבי השכונה והשמעת מגוון הקולות השונים והחדשים, ליצירת תמונה מורכבת, רחבה ומעמיקה על התכנית, לרבות על הצרכים הפיזיים הכלליים גם ביחס למגמות עתידיות.
אפרים שלאין – היחס לתכנית היא יחס לתכנית מאושרת והיא משפיעה על כל הסביבה, על החלטות בהמשך. צריך לדרוש שיהיה תכנון לבית הכרם, ואז הבניינים עשויים להיות בטלים בשישים.
הילה רונן דבי – כנראה שלא צריך להיכנס לפרטים בפגישה (נניח דרישות כמו 20 קומות ולא 40), אלא לדבר על איך צולחים תקופה של בינוי שיש לה מינימום של 5-10 שנים. שטחי התארגנות התכנית עשויים להפוך את חיי התושבים לקשים מנשוא. התכנית מעוררת תחושות לא פשוטות גם בקרב אנשי מקצוע ביחס לעתיד השכונה, כך שקידום ההתנגדויות הוא שיקוף לחשש הזה. עלה שגן שחר וגן הגיא קריטיים לתושבים ושכאן יש עמדה חד משמעית
בנושא. כמו כן נראה שעולה דרישה לבחון אם ניתן יהיה לסיים עם מתחם תע"ש לפני ביצוע קירוי בגין, כדי שיהיה שצ"פ פתוח ושיישמר חיבור בין בית הכרם לרמת בית הכרם במהלך הזמן הזה.
ובעצם שיתוף אמיתי של המינהל הקהילתי ותושבי השכונה בתוכנית